ציבור קריאה חדש בהודו

עם בית הדפוס צץ ציבור חדש של קריאה חדש. הדפסה הפחיתה את עלות הספרים. הזמן והעבודה הנדרשים כדי להפיק כל ספר ירדו, וניתן לייצר עותקים מרובים בקלות רבה יותר. ספרים הציפו את השוק, פנו לקהל קוראים צומח.

הגישה לספרים יצרה תרבות חדשה של קריאה, קודם לכן, הקריאה הוגבלה לאליטות. אנשים רגילים חיו בעולם של תרבות דרך הפה. הם שמעו טקסטים קדושים שקראו, בלדות נאמרו וסיפורי עם. הידע הועבר בעל פה. אנשים שמעו באופן קולקטיבי סיפור, או ראו הופעה. כפי שתראו בפרק 8, הם לא קראו ספר בנפרד ובשקט. לפני גיל הדפוס, הספרים לא היו רק יקרים, אלא שלא ניתן היה לייצר אותם במספרים מספקים. עכשיו ספרים יכולים לפנות לקטעים רחבים יותר של אנשים. אם מוקדם יותר היה ציבור שמיעה, עכשיו נוצר ציבור קריאה

אבל המעבר לא היה כל כך פשוט. ניתן לקרוא ספרים רק על ידי האוריינות, ושיעורי האוריינות ברוב מדינות אירופה היו נמוכים מאוד עד המאה העשרים. כיצד, אם כן, מו”לים יכולים לשכנע את האנשים הפשוטים לקבל את פני הספר המודפס? לשם כך, הם נאלצו לזכור את טווח ההגעה הרחב יותר של היצירה המודפסת: אפילו מי שלא קרא בהחלט יכול היה בהחלט ליהנות מאזנה לקריאת ספרים. אז מדפסות החלו לפרסם בלדות פופולריות וסיפורי עם, וספרים כאלה ימחישו באופן עמוק בתמונות. אלה הושרו אז ואמרו במפגשים בכפרים ובמרזבים בעיירות.

תרבות דרך הפה נכנסה אפוא להדפיס ולחומר מודפס הועברה דרך הפה. הקו שהפריד בין תרבויות הפה והקריאה בים מטשטש. והציבור השימוע והציבור הקריאה התערבב ב- J.

  Language: Hebrew