מבחינה היסטורית, כותנה משובחת המיוצרת בהודו יוצאה לאירופה. עם התיעוש, ייצור הכותנה הבריטי החל להתרחב, ותעשיינים לחצו על הממשלה להגביל את יבוא הכותנה להגן על התעשיות המקומיות. תעריפים הוטלו על חשיבות בד בבריטניה. כתוצאה מכך, הכותנה ההודית המשובחת הזרימה החלה לרדת.
מראשית המאה התשע עשרה, החלו היצרנים הבריטיים לחפש שווקים מעבר לים לבתה. הטקסטיל ההודי לא נכלל מהשוק הבריטי על ידי מחסומי תעריפים, ועם כעת התמודדה עם תחרות נוקשה בשווקים בינלאומיים אחרים. אם אנו מסתכלים על נתוני היצוא מהודו, אנו רואים ירידה מתמדת של חלקם של טקסטיל הכותנה: מכ -30 אחוז בסביבות 1800 ל -15 אחוזים עד 1815. בשנות ה -70 של המאה ה -19 ירדו חלק זה מתחת ל -3 אחוזים.
מה, אם כן, הודו מייצגת? הדמויות מספרות שוב סיפור דרמטי. בעוד שיצוא הייצור ירד במהירות, הייצוא של חומרי גלם עלה במהירות באותה מידה. בין 1812 ל- 1871, חלקו של יצוא הכותנה הגולמית עלה מ -5 אחוזים ל -35 אחוזים. אינדיגו ששימש לצביעת בד היה ייצוא חשוב נוסף במשך עשורים רבים. וכפי שקראתם בשנה שעברה, משלוחי אופיום לסין צמחו במהירות משנות העשרים של המאה העשרים והפכו לזמן מה הייצוא הגדול ביותר בהודו. בריטניה גידלה אופיום בהודו וייצאה אותה לסין, ובכסף שנרוויח באמצעות מכירה זו היא מימנה את התה שלו ואת היבוא האחרים מסין.
במהלך המאה התשע -עשרה הציפו ייצור בריטי את השוק ההודי. יצוא דגני המזון וחומרי הגלם מהודו לבריטניה ושאר העולם גברו. אולם הערך של היצוא הבריטי להודו היה גבוה בהרבה מערך היבוא הבריטי מהודו. לפיכך היה בריטניה ‘עודף סחר’ עם הודו. בריטניה השתמשה עודף זה כדי לאזן את גירעונות הסחר שלה עם מדינות אחרות – כלומר, עם מדינות מהן בריטניה מייבאת יותר ממה שהיא נמכרה. כך עובדת מערכת יישוב רב -צדדית – היא מאפשרת ליישב את הגירעון של מדינה אחת עם מדינה אחרת על ידי עודפיו עם מדינה שלישית. על ידי עזרה לבריטניה לאזן את הגירעונות שלה, הודו מילאה תפקיד מכריע בכלכלה העולמית של סוף המאה התשע-עשרה.
עודף הסחר של בריטניה בהודו סייע גם לשלם את מה שמכונה ‘חיובי בית’ שכללו תשלומים פרטיים בבית על ידי גורמים וסוחרים בריטים, תשלומי ריבית על החוב החיצוני של הודו, ופנסיה של פקידים בריטים בהודו.
Language: Hebrew