במהלך השנים שלאחר 1815, הפחד מהדיכוי הניע את הליברל-לאומניסטים הרבים מתחת לאדמה. חברות סודיות צצו במדינות רבות באירופה כדי להכשיר מהפכנים ולהפיץ את רעיונותיהן. להיות מהפכני בזמן זה פירושו מחויבות להתנגד לצורות מונרכיות שהוקמו אחרי קונגרס וינה, ולהילחם למען חירות וחופש. מרבית המהפכנים הללו ראו גם את הקמתם של מדינות לאום כחלק הכרחי במאבק זה לחופש.
אדם אחד כזה היה ג’וזיפה מאזיני המהפכה האיטלקי. יליד גנואה בשנת 1807, הוא הפך לחבר באגודה הסודית של הקרבונרי. כצעיר בן 24, הוא נשלח לגלות בשנת 1831 בניסיון מהפכה בליגוריה. לאחר מכן הקים שתי חברות מחתרתיות נוספות, ראשית, איטליה הצעירה במארסיי, ואז, אירופה הצעירה בברן, שחבריה היו צעירים אופקים מפולין, צרפת, איטליה והמדינות הגרמניות. מזיני האמין שאלוהים התכוון לאומות להיות היחידות הטבעיות של האנושות. כך שאיטליה לא יכלה להמשיך להיות טלאים של מדינות וממלכות קטנות. זה היה צריך לזייף לרפובליקה אחידה אחת בתוך ברית רחבה יותר של מדינות. איחוד זה בלבד יכול להיות הבסיס לחירות האיטלקית. בעקבות המודל שלו הוקמו חברות סודיות בגרמניה, צרפת, שוויץ ופולין. ההתנגדות הבלתי נלאית של מזיני למלוכה וחזונו לרפובליקות דמוקרטיות הפחיד את השמרנים. מטרניץ ‘תיאר אותו כ’אויב המסוכן ביותר של הסדר החברתי שלנו’. Language: Hebrew